בפעם השמינית: מילאן זכתה בסופר קאפ האיטלקי

וואו, מה נותר להגיד על העונה באיטליה שלא אמרנו? מעבר לכך שזו הליגה הצפופה ביותר בצמרת ובכל פעם מחדש שוברת שיאים ומשאירה אותנו פעורי פה, וכשנראה שלא יהיה יותר מזה, האיטלקים עוברים את הגבול ומדהימים אותנו כל פעם מחדש, והערב (שני) באצטדיון אל אוואל בערב הסעודית, מילאן ואינטר נפגש במפגש שכלל שערים, מתחים, כרטיסים, דרמות, מהפכים ובסופו של דבר מילאן הפכה פיגור כפול בדרך ל-2:3 על אינטר וזכייה בפעם השמינית בסופר קאפ האיטלקי, במה שקטע את הרצף של אינטר שעמד על שלושה.

ערב המשחק זה היה הרבה יותר מסתם משחק – כמו כל קלישאה רגילה של דרבי. עבור אינטר, סימונה אינזאגי וקבוצתו רצו להשלים זכייה רביעית ברציפות בתואר הנוסף ומעבר לכך גם לנצח את היריבה שניצחה אותה מוקדם יותר העונה. בצד השני, מילאן של סרג’יו קונססאו הגיעה לאחר תקופה פחות טובה, שאם שואלים כל אוהד לפני שלושה שבועות מי תנצח את המשחק – כנראה שהיה בוחר באינטר, אך נראה שהמאמן החדש מרים את קבוצתו מהקרשים 

המשחק נפתח והקבוצות הראו שהן באות לשחק כדורגל ולא סתם לשמש תפאורה מול אלפי האוהדים באצטדיון. כבר בדקות הראשונות ההתקפות עברו מצד לצד כשהשוערים היו פעילים לא מעט, וכשהיה נראה שהמחצית תסתיים ב-0:0, רגע לפני ההפסקה הגיע השער המיוחל – כשלאוטרו מרטינס קיבל כדור ברחבה, עבר לרגל שמאל וכבש, 0:1 אחרי 45 דקות.

פתיחת המחצית השנייה הייתה מסחררת, ושם הגיע השלב שכולם חשבו שאינטר בדרך לניצחון קליל. שתי דקות מהפתיחה, כדור עומק ארוך הגיע עד מהדי טרמי, שעלה בהרכב במקום של מרקוס תוראם, וזה השתלט, התקדם אל הרחבה ובעט מושלם לפינה, 0:2 אינטר.

חשבתם שזה ייגמר? לא ולא, כי השער המצמק הגיע מהר, עד כדי כך שאינטר כמעט ולא הספיקה ליהנות מהיתרון הכפול. רפאל ליאאו, השחקן שהיה נראה שבדרכו החוצה בתקופתו של פאולו פונסקה, נכנס כמחליף בדקה ה-50. דקה לאחר מכן הוא לקח כדור ופרץ קדימה, סחט עבירה ומילאן קיבלה בעיטה חופשית, אליה ניגש תיאו הרננדז, עוד שחקן שפחות היה מוערך אצל המאמן הקודם, והצרפתי בעט לפינה השמאלית של יאן זומר שנשאר חסר אונים.

הקצב הגבוה במשחק נשאר כמו שהיה, העניינים התחממו ואינזאגי ביצע חילופים על מנת להכריע את המשחק, כשאפילו קרלוס אגוסטו המחליף כמעט כבש, אך הוא פגש רק את הקורה בדקה ה-72 ומייק מניאן הוציא את הכדור מקו השער. בדקה ה-80, שוב שיתוף פעולה הרננדז את ליאאו, כשהפעם השני שלח עומק נהדר לצרפתי וזה שלח רוחב אל הרחבה, מצא את כריסטיאן פולישיץ’ שברגל שמאל בעט לרשת והשווה ל-2:2.

הדרמה נגמרה והקבוצות ניגשו לדו קרב פנדלים? לא ולא. הכל היה נראה שייגמר 2:2, אבל מילאן לא רצתה שזה יקרה, ועמוק בתוספת הזמן, בדקה ה-93 ליתר דיוק, פולישיץ’ שכבש קודם לכן, מסר מסירת אמן אל ליאאו שחדר לרחבה, הפורטוגלי שלח רוחב לתאמי אברהם המחליף וזה דחק מקרוב ונתן 2:3 גדול וזכייה שמינית ברציפות.

עוד הרבה ידובר על הגמר הגדול שראינו, שלא רק ראינו את מילאן זוכה בתואר על חשבון על אינטר, זה בא בצורה הכי מתוקה שקונססאו יכול היה לבקש, כאשר נראה שהמאמן החיה מחדש את הקבוצה האיטלקית שנמצאת במקום השמיני בליגה. מעבר לכך, השחקנים נראים שמחים יותר, ליאאו נכנס כמחליף ושינה לחלוטין את המשחק של קבוצתו, הרננדז היה מצוין, פולישיץ’ מעולה וכל השאר, ועכשיו? עכשיו רק להם להוכיח את זה גם בליגה ולעלות אולי לרביעייה הראשונה לפחות.

בצד השני של ההתמודדות, אינטר בעונה שונה לגמרי מיריבתה ומה שקרה היום יכול לשנות לגמרי את המומנטום עבורה. הנראזורי במקום השלישי בליגה עם שני משחקים חסרים, מתחרים על הזכייה בתואר האליפות, אך היא לא ציפתה שהיא תאבד יתרון כפול ועכשיו אינזאגי יצטרך להרים את קבוצתו כי כבר בשבוע הבא אינטר תפגוש את ונציה במשחק חוץ.